כמו בזום אין וזום אוט מתחיל באוט כי מראה את ההרים שמקיפים את העירה ויורד לעירה לכיכר ולכנסיה

הכנסיה ובית הקולנוע ממוקדים במרכז זה משקף את החשיבות שישנם למבנים האלה

הכפר בגדול הכנסייה באמצע מלמעלה וגם הקולנוע ובמקום מרכזי מקור המים

זום אאוט ולאחר מכן זום אין עד הילדה

הכנסיה ממוקמת בראש ההר מעל הבתים של העיירה. בית הקולנוע מתחתיו כשבחזיתו כיכר העיירה.

היחס הוא  של הנאות החיים מול הרוח, הדת.

משקף את האומנות מול הכנסיה, הקולנוע אוסף אליו את ההמונים ו”גוזל” אותם מהכנסיה.

הכנסיה נמצאת על גבעה או ההר במקום גבוה המשקיף על העירה.מקום שבו כל תושבי העירה יכולים לראות את הכניסיה.

הכנסייה נמצאת במרחב המרכזי.

יחס של מערכת יחסים של שליטה- אלו שמסתכלים מלמעלה הינם השולטים.

עיירה קטנה , נראה שמרכז דרום איטליה שנות הארבעים המאוחרות כנסייה ובית קולנוע במרכז העיירה

המרכז הוא הקולנוע והוא נמצא בתוך הכנסיה

שניהם ממוקמים במקום מרכזי וזה מראה את החשיבות שלהם

הגיבור הילד גיבורי המשנה מקרין הסרטים והאמא

הקונפליקט אהבת הקולנוע מול דרישות האמא

קונפליקט בין האמא ומקרין  הסרטים שמבין לליבו של הילד

הילד,הוא הגיבור מצבו הקיומי קשה יתום מאב,מחפש דמות של אב אצל אלפרדו. הקונפליקט מתבטא ביחסו אל המבוגרים שאחד מייצג עולם קשוח וסגור דתי חסר סבלנות והשני עולם של חלום כיף הנאות וצחוק את הקולנוע

הגיבור הוא הילד וגיבורי המשנה הם אלפרדו מקרין הסרטים והכומר. הקונפליקט הוא בין להיות חלק מעולמו של הכומר המייצג את הדת והשמרנות לבין עולם הקולנוע – לראות סרטים ולהיות מחלק קליל יותר . המנצח בקונפליקט הוא אלפרדו כי הילד תמיד בוחר להיות איתו

הגיבור הראשי הוא הילד. הגיבור המשני הוא אלפרדו. הקונפליקט של הגיבור הוא הקולנוע מול הכנסייה. שני הגברים המבוגרים הם הכומר ואלפרדו- הדת מול האומנות. אלפרדו והאומנות מנצחים.

הגיבור הוא הילד .

הקונפליקט שלו לבחור בדרך  אמת או שקר. להתמודד בין ההחלטות שלו: לעזור לחבר או לצחוק עליו

להיכנס לסרט או לקנות חלב, ללכת עם הכומר או לסוע באופניים,

הגיבור הילד גיבור משנה מקרין הסרטים וקונפליקט בין הילד לאם

הגיבור הוא הילד טוטו שגדל בלי אבא שיצא למלחמה ולא חזר

הדמות הראשית- הילד.

הדמות המשנית- הכומר.

דמויות אלו מסמלות את הפער בין עולם החופש לבין העולם השמרני. – כנסייה מול קולנוע.

אפיוני הגיבור

הגיבור הינו הילד שהתייתם מאביו.הילד מחפש דמות אב אצל אלפרדו.הקונפליקט מתבטא למעשהביחסו אל המבוגרים שאחד מהם מייצגעולם מסוגר ונוקשהאינו מכיל ואמפתי חסר סבלנות.והשני עולם של הנאות הקולנוע

הקונפליקט שלו באיזה דרך  לבחור .דרך של אמת או דרך של שקר. להתמודד בין ההחלטות שלו: לסייע לחבר או לצחוק עליו ולעשות ממנו לעג

כמובן שהגיבור הוא הילד

אסקפיזם.. ציר מרכזי בחיי התושבים, רב גילאי,מוקרנות בו יצירות מגוונות דרמה קומדיה מערבונים , בם מבקשים לדלג על החדשות דבר המסייע להם לא לראות את המציאות העגומה

הקולנוע שמוצג כאן הוא קולנוע אסקפיסטי והיצירות הן סרטי פעולה אמריקאים סרטי אהבה. תפקידו של הקולנוע מפגש חברתי בריחה מן המציאות. גם בהצהרה לפני הסרט דלגו על החדשות לא רוצים לדעת.

תפקיד הקולנוע- בריחה מהמציאות, מקום קהילתי, מפגש חברתי

תפקידו בריחה מהמציאות ו או אפילו ליצור מציאות אחרת חדשה

הקולנוע משמש מרכז החיים אליו בורחים כולם,מתנתקים מהמציאות,רב גילי כולם רואים את אותם סרטים אין הבחנה וחוקים

לקולנוע הרבה תפקידים בחיי הקהילה. בקולנוע אנשי הקהילה נחשפים לכמה סוגים של סרטים (קומדיה, חדשות, סצנה רומנטית, מערבון)  למרות ההבדל הנראה  בתוכן בין הסרטים השונים, ניתן לראות שכל אחד מהם נותן לבן אדם תקווה שהטוב מנצח את הרע בסופו של דבר, לכן הצופים יוצאים מאושרים בסוף הסרט. הקולנוע הוא לא אסקפיסטי, להפך מראה לא מעט סצנות כמעט זהות לחיי אנשי העיירה.

החיבור בין קולנוע לגן עדן מפגיש עולמות אחרים.

היכולת שלנו ךבחור לברוח מהעולם ומהמציאות היומיומית ולהגיע לסרט.

תפקידו של הקולנוע הוא לשמש כמקום של בריחה מהמציאות

האיום בקולנוע הוא עידוד לבטלנות , ברחנות פיתוח אשליה חוסר התמודדות עם המציאות, הסכנה של השרפה של הפילם מקדים תחושה של סכנה, בריחה של האנשים מהכנסיה לקולנוע

רובד הדת מול הקולנוע, המטאפורה היא אש, שריפה עם כל הדברים “האסורים”האיום הגנוז של הקולנוע שמאיים על ההגמוניה של אותה כנסיה.

האיום הוא שיש השחתה של המוסר. האיום היא שלא תהיה שריפה בקולנוע.

יש כמה רבדים של סכנה , טוטו רוצה ללכת לקולנוע והאמא אוסרת עליו ואנו רוצים לראות איך הקונפליקט יפתר

האיום מגיע מהמושג הנלמד: אסקפיזם- ברחנות.

הנטייה הטבעית שיש לאדם לברוח מהמציאות הנוקשה ולברוח למציאות הקלילה.

בעץ הדעת יש את עניין הפיתוי, כאן הכומר אמר לצנזר כדי לא לעמוד בפיתוי, שהצופים ישארו בתמימות שלהם, כמו אדם וחוה.

בעץ הדעת יש ענין של האיסור מפאת ההשלכות שיגרמו ויפקחו את עיניהם כך  פוחדת הכנסייה שהאנשים יתעוררו ויתחילו לשאול שאלות שהכנסייה אינה רוצה להתמודד איתן

יש קווים מקבילים. האיסור לאכול מעץ הדעת שלא יפקחו עינהם וכאן בסרט צונזרו קטעים שלא “יפקחו עינהם”

יש קווים מקבלים בין הסיפור לעץ הדעת מאחר וצינזרו להם את התמונות הלא מוסריות ולא איפשרו להם לדעת…עץ הדעת נמצא בגן עדן ושם הקולנוע הוא פרדיסו…הכומר עומד בין פיתוי לבין החיים האמיתיים

ניתן למצוא קווים מקבילים עץ הדעת. אלוהים אסר לאכול מפרי עץ הדעת כי אז יפקחו עיניו של האדםוידע מעבר לבינת האדם. כך הקולנוע ברגע שהילד יראה סרטי קולנוע הוא ידע יותר ואפילו יגלה שאביו נהרג. כפי שחל איסור לאכול מעץ הדעת כך אסור לילד לראות קולנוע.

אכן. סיפור גן עדן הצטייר כסיפור המתאר את עוצמתו של הפיתוי. הנחש והאישה הצליחו לפתות את האדם הראשון. במקביל אנו נחשפים למסר שבסרט זה הממחיש את עוצמת הפיתוי של הכומר דווקא לצאת מן העולם השמרני ובו בעת להדגיש עד כמה ההישארות בדת מאופיינת בדבקות ותכונות חזקותת.

לדעתי כן.

כי כמו שבסרט מתוארים חיים טובים ומעניינים אשר בתוכם יש את הצנזורה, את הדבר האסור. כך גם בסיפור גן עדן, יש את החיים הטובים ובתוכם את עץ הדעת והפרי האסור.

עץ הדעת משחית ומביא לחטא מול הסכנה המוסרית בקולנוע

בספור עץ הדעת ובסרט יש את הפיתוי . בספור “עץ הדעת” פיתוי התפוח והנחש המפתה

בסרט יש את פיתוי הקולנוע והבריחה לחיים אחרים שהילד מתפתה

בסרט הכומר מצנזר רוצה להשאיר את האנשים בתוך התמימות ובגן העדן הם בתמימותם. הפילם הגזור הוא התפוח שאם היו רואים אותו הצופים הם כמו אדם וחווה שאוכלים מהתפוח

ישנם כמה קוים מקבילים בין סיפור הסרט ובין סיפור עץ הדעת. כמו עץ הדעת היה סוג של פרי אסור, פיתוי לבן אדם, כך גם הסרט, קולנוע שחושף את הילד וכל הקהל לתכנים אסורים, לכן הכומר מצנזר את הסרט. יחד עם זאת, כמו שאדם מגלה עולם חדש אחרי סיפור עץ הדעת, כך גם ילד מגלה עולם חדש באמצעות הסרט.

המוטיב המרכזי הוא עניין הפיתוי, בנוסף עניין משותף העונש שלמי שיתפתה

ההקבלה לדעתי זה הפיתוי, גם במקרא היה פיתוי לאכול מהפרי וגם בקולנוע קיים פיתוי.

הנטייה הטבעית שיש לאדם לברוח מהמציאות הנוקשה ולברוח למציאות המקלה ומטיבה  עימו .

הקו המקביל בין עץ הדעת למה שקורה בקולנו הוא הפיתוי שיש שנמצא בשני המקומות, שיכול לפקוח להם את העניים למקומות לא טובים