המשוגע בסיפור הוא המלך שהתנהג כמו תרנגול הודו

המשוגע בסיפור הוא דווקא  העדר=ההמון כביכול האנשים הרגילים

בן המלך בהתנהגותו שקף את המצב. הוא מרד במוסכמות סרב להיות כמו כולם .

המשוגעים בסיפורהם כל החברה, גם אלו שבוחרים לאכול וגם אלו שמנסים למצוא ארוחה אחרת שמבדילה אותם

לדעתי המשוגע הוא דווקא האנשים שמנהלים אחרת מכולם.

ר נחמן הצליח לרפא אותו -הנורמטיביות. רבי נחמן אומר שלכאורה נורמאלי זה להתנהג כמו כולם גם אם אני לא נורמאלי.

מה שקובע את הנומראליות הוא ההתנהגות הקונפורמית

מוסיפה שאם אני רוצה להיות נורמאלי אני צריך להשתגע….”העדר” “הקונפרמיות”.

גם צארלי וגם נחמן שניהם אומרים משהו עמוק לגבי המחויבות של לחברה- כדי להיות נורמאלי צריך לברר על האותנטיות שלנו…

אם רוצים להיות שייכים- להיות נורמאליים צריך לבטל את האותנטיות שלנו. על פי רבי נחמן אם רוצים להיות נורמאליים צריך להשתגע

המשוגעים דוקא הם האנשים. ור נחמן וגם צ’פלין חושבים שאם אנחנו  רוצים להיות נורמלים אנחנו צריכים להתעלם מהאותנטיות.

המשוגעים בסיפור הזה הם כל החברה, גם אלו שבוחרים לאכול וגם אלו שמנסים למצוא ארוחה אחרת שמבדילה אותם.

כדי להיות נורמלי צריך להשתגע, כלומר לוותר על האותנטיות שלנו של העצמיות.

לעשות את מה שכולם עושים זה נורמלי,להתנהג כמו כולם,תופעת העדר.ומי שמתנהג שונה הוא התרנגול הודו הוא השונה.

בעצם החברה היא המשוגעת,עיקרון הקונפורמיות, להיות כמו כולם, מי אמר שזה הנכון,למה אני צריך להתאים עצמי לכלל.

המשוגע בסיפור אלה הם אותם אנשים שהולכים עםהעדר ולא מקבלים את יחודיותו של האדם.

כולנו, כל החברה משוגעים. כל מי שמנסה להתאים את עצמו לכלל.

לכאורה המשוגע הוא האדם , אולם המשוגעים בסיפור הם כלל האנשים שמסביבו  כמו בסרט של צאפלין

החברה היא המשוגעת.כולנו משוגעים.

עקרון הקונפורמיות להיות כמו כולם

החברה היא המשוגעת , כדי להיות שייכים צריך ללכת אחרי העדר ולהיתפס כמשוגעים

הדילמה האם בן המלך הוא המשוגע או כל העולם סביבו שרואים אותו כיוצא דופן ומשוגע

אנו חשבנו שתפקיד הסימן שעל המצח זה להראות שהם נבדלים מיתרהמשוגעים אך הסימן לא יעזור להם כי כולם יהפכו למשוגעים

הסימנים לא מאפשרים לנו להתחבר לאמת. נחמן רומז שהעולם הוא עולם של שקר והסימן הזה מרמז בעצם על תפילין . מישהו שרואה אותנו מבחוץ יחשוב שאנחנו משוגעים בזמן הנחת התפילין …

הסימן לא מאפשר להתחבר לאמת, הסימן מראה שאני שונה (שאני בכל זאת קצת משוגע). אנחנו חיים בעולם של שקר, והסימן על המצח מזכיר את התפילין. מי שמסתכל על מי שיש לו סימן חושב שמדובר במשוגעים. הסימן מזכיר שיש עולם אמת של תשובה אמיתית.

תפקיד הסימן שעל המצח זה להראות שהם נבדלים מיתר המשוגעים, אך הסימן לא יעזור להם כי כולם יהפכו למשוגעים.

הסימן על המצח כמו תפילין מאפשר לו לחבור אל המימד האלוהי ולראות את האמת האמיתית.

הסימן על המצח מבדיל אותם מהאחרים

הסימנים לא מאפשרים לנו להתחבר לאמת. נחמן רומז שהעולם הוא עולם של שקר והסימן הזה מרמז למעשה  על תפילין .

תפיסת השיגעון של ר’ נחמן וצ’רלי צ’פלין דומה בכך שכולם יחד כמו עדר נשאבים אחרי השיגעון.

אצל צ’פלין השיגעון פותר את הקונפליקט במרידה במוסכמות.

אצל רבי נחמן השיגעון נפתר הקונפליקט של השייכות לחברה.

גם אצל רבי נחמן וגם אצל צ’רלי צ’פלין הם מדברים על כך על משהו שקשור למחוייבות לחברה שאם אנחנו רוצים להיות נורמליים אנו נוותר על העצמיות.שלנו.

בסיפור ש ל רבי נחמן אם אני צריך להיות נורמלי אז גם אני צריך להשתגע כמו כולם.

כולם רודפים אחר העדר כי זוהי המוסכמות החברתית הרווחת ועדיף להשתייך לה

שכולם יחד כמו עדר נשאבים לשגעון