הגרסה השלישית לגן העדן היא הבקתה.

בקתה שבה הכל מתפרק והבחורה הריאלית דואגת לסדר, למרות זאת הם מאושרים

ההסתפקות במועט היא גן העדן

גרסת גן העדן היא השהייה בבקתה עם נערה שהוא אוהב שמכינה לו מאכל פשוט ביותר

הגרסה השלישית היא פשוט להסתפק במועט וכך לא תרגיע אף פעם שחסר לך משהו ותמיד יהיה לך טוב

גרסת גן עדן השלישית היא הבקתה בה צריך להסתפק במה שיש. פשוט ודל. ההיפך מהגירסה השניה בו הוצע שפע .

כן, או לפחות כך הוא מראה זאת

לכאורה התם הוא השמח בחלקו. בדמיונו הוא חווה את רצונו. הוא לא זקוק לעולם החיצוני הזה.

כן. כי כל מה שהאישה נתנה לו הוא הרגיש טעם אחר

נראה שהתם שמח בחלקו, כל מה שהוא מבקש, אשתו “נענית” לו. כל הזמן נותנת לו לחם ומים אך התם מאושר. יש לו עולם פנימי משלו

התם לכאורה שמח בחלקו. בדמיון שלו הוא מקבל כל מה שמבקש, הוא לא זקוק לעולם החיצוני לעשותו מאושר ומסופק. מבחינתו הוא חיי את המציאות

לא זקוק לעולם החיצוני כדי להפוך למאושר.

התם שמח בחלקו אומנם לא מסתפק רק בלחם ומים אבל במה שמקבל מוצא רק את הטוב וזה מתאים לו מרגיש מאושר שקיבל הכול.

מצד אחד נראה כי התם שמח בחלקו, למרות שמבקש מאשתו דברים שונים, מקבל רק לחם ומים, הטעם משתנה לו לפי רצונו הוא נשאר מאושר.

מצד שני, אם הוא מרוצה בחלקו, למה ממשיך לבקש את הדברים האחרים, לא מסתפק בלחם ומים? למרות שהוא לא מקבל את המאכלים ומשקאות מגוונים, הוא מאמין שכן. יש לו את האמת שלו, מצאיות שלו.

למרות המחסור במזון ובצרכים בסיסיים, התם היה שמח בחלקו, השמחה היא זו שממלאת אותו. עצם העובדה שאשתו הייתה מספקת לו תחליפים, הוא מבחינתו מסתפק במועט, לא רודף חיי שפע ומותרות.

הוא אומנם פאסיבי ונוח לו שהאישה מספקת לו את צרכיו, אז אין לו סיבה לא להיות מאושר בחלקו.

מצד שני, אם הוא מרוצה בחלקו, נשאלת השאלה: מדוע הוא כל הזמן מנמצא במעגל של בקשות שלא נגמרות? הדמיון והמציאות והמעבר ביניהם זה העולם שלו ובו הוא מאושר.

התם שמח בחלקו…גם שהוא מגיע לצריף מט ליפול ישן במעין חדרון שדומה לאורווה הדברים מתמוטטים בצריף נראה שהחברה איתה נמצא משכיחה את הכל . ובהחלט מציג שמחה ואושר.

התם הוא עשיר השמח בחלקו כי מבחינתו הוא חי בעולם של גן עדן והאמת שלו לא צריכה את העולם החיצוני

כן. עולמו הפנימי של התם שמח ולכן מצליח להגיע להשלמה עם הקיים.

לכאורה, התם שמח בחלקו. כל מה שמבקש, מקבל. הוא חי במציאות שלימה מבחינתו. גן עדן- הכל טוב.

התם שמח בחלקו וכדי להעצים את מה שאין לו הוא משתמש בדימיון ו”מעניק ” טעם אחר ללחם: בשר, רוטב..

התם שמח בחלקו ומסתפק במועט, מבחינתו הוא חי בעולם הטוב והאמיתי.

נראה שהתם שמח בחלקו.

התם (התמים?) הוא השמח בחלקו

שאתה שמח בחלקך אתה בגן עדן

התם שמח בחלקו שמח ומאושר

נראה שהתם שמח בחלקו, כל מה שמבקש מאשתו מקבל ונענה בחיוב

כן,נראה שהתם הוא השמח בחלקו

הוא אכן עשיר השמח בחלקו מסתפק במועט והכל טוב לו

ש”הכל בראש” מחשבה יוצרת מציאות, אם תחשוב טוב יהיה טוב.

אמנם הוא מדמיין דברים יותר טובים אבל מסתפק במה שיש

שהכל בדמיון שלו וכך הוא מקבל את פני הדברים

הדמיון בין סיפור התם לסיפור הבקתה והנעלים הוא שהכל נובע מעצם המחשבה – אם תחשוב חיובי שכרך יהיה טוב, תהיה מאושר, המחשבה היא זו שיוצרת את המציאות בה הוא חי.

הדימיון בין כל הסיפורים הוא שבכולם הדימיון יוצר מציאות

הכל במחשבה /בראש שלנו

הדמיון הוא שגם מבחינתו של צ’פלין וגם בסיפור של ר’ נחמן הוא חי בעולם של גן עדן והכל טוב והוא לא צריך יותר. הכל במחשבה. בסצנת הנעל מדמיין צ’פלין כי הוא נמצא במסעדת גורמה. כמו שאמר ר’ נחמן “ודא שמחשבותיך נמצאות היכן שאתה רוצה להיות”

מיהו העשיר? השמח בחלקו. מה שיש לך זה מה שצריך לשמח אותך. גם ר נחמן וגם צאפלין העידו על כך , אם כי צאפלין הוסיף לשמח אישה\ בת זוג.

הכל בראש

הדמיון והמחשבה

שהכל בעצם בדמיון שלו במחשבות שלו

הריקוד מבטא ביטוי עצמי. הריקוד בחוץ- חופשי ובפנים- מקצועי. בפנים היא מקבלת את אהבת הקהל

הריקוד בחוץ – חופש עצמאות ,שחרור. הריקוד בפנים-מבטא הצלחה,מימוש עצמי